החוק בישראל מחייב כל זוג בישראל שמעוניין להתגרש, ומבקש לעשות זאת באמצעות תביעת גירושין, לעבור קודם כל הליך של יישוב סכסוך. אם יישוב הסכסוך מסתיים בהסכמה, הרי שהליכי הגירושין מסתיימים והצורך בהגשת תביעת גירושין מתייתר. אם, לעומת זאת, הליך יישוב הסכסוך מסתיים בכישלון, אזי בן הזוג שפתח בו (ורק הוא) רשאי לפתוח בהליכים המשפטיים ולהגיש תביעת גירושין לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
החל בליווי של גירושין בהסכמה, ללא הליכים משפטיים כלל, דרך ליווי הלקוחות בהליכי יישוב סכסוך, וכלה בהגשת תביעת גירושין וייצוג הלקוחות בהליכים המשפטיים השונים. מאחר וערך המשפחה וטובת הילדים חשוב מאוד בעיניי, אני אפעל תמיד כדי להשיג את המקסימום עבור הלקוחות שלי, אך מבלי לפגוע במי שחשוב להם – הילדים המשותפים, וככל שניתן גם בבן או בת הזוג האחרים.
כאמור, בכל מקרה בו של גירושין שאינם נעשים בהסכמה, על בני הזוג להתחיל קודם בהגשת בקשה ליישוב סכסוך. החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה אף קובע מפורשות שהליך יישוב סכסוך הוא תנאי מקדים לפתיחת תיק גירושין. מכאן, שכל עוד הליך יישוב הסכסוך מתקיים, לא ניתן לקיים הליכים משפטיים אחרים הנוגעים לגירושין, כולל פתיחת תיק גירושין והגשת תביעת גירושין.
הליך יישוב סכסוך כולל ארבע פגישות בעלות אופי פחות פורמלי יחסית להליך המשפטי והוא לוקח בממוצע כ-3 חודשים. מטרת ההליך היא לקדם את יישוב הסכסוך המשפחתי באופן מהיר יותר ומכבד יותר, לעומת מאבק משפטי, ותוך הגעה להבנות והסכמות בין בני הזוג באופן ישיר. את ההליך מלווה מגשר מקצועי, המסייע לבני הזוג לחפש אחר דרך של פשרה שתיטיב איתם ועם ילדיהם ותאפשר לשניהם לצאת לדרך חדשה.
במקרה שבו יישוב הסכסוך נכשל, בן או בת הזוג שהגישו את הבקשה לפתוח בו יכולים כעת להגיש תביעת גירושין. את תביעת הגירושין ניתן לקיים באחת משתי ערכאות – בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה. מכאן, שמירוץ הסמכויות הוא המרוץ של מי יגיש ראשון (אפילו בהפרש של מספר דקות) את הבקשה להליך יישוב סכסוך, ותהיה לו הזכות לקבוע באיזו מהערכאות תתקיים תביעת הגירושין, על הבטיה השונים, במדה ויישוב הסכסוך ייכשל.
הדעה הרווחת בקרב הציבור הרחב היא שבית הדין הרבני נוטה יותר לטובת גברים בכל הקשור לנושאי הגירושין (חלוקת רכוש, מזונות, הסדרי ראיה וכדומה), בעוד שבית המשפט לענייני משפחה נוטה יותר להעדיף את האינטרסים של נשים המבקשות להתגרש.
אך בפועל, ועל אף שדעה זו נכונה לעתים, במקרים רבים היא לא נכונה, ולעתים דווקא ההפך הוא הנכון. לכן, יש להחליט לאיזו ערכאה לפנות לפי הנסיבות של כל מקרה לגופו, ולא לוותר על ייעוץ מקצועי של עורך דין המתמחה בתביעות גירושין.
ראשית, חשוב לציין ששתי הערכאות פועלות במסגרת החוק הישראלי ושופטות לפיו. ההבדלים ניכרים בכך שבית הדין הרבני מחויב בנוסף (ואולי אף יותר) לדין ההלכתי היהודי ובית המשפט מחויב לדין האזרחי, והדבר מתבטא בעיקר באופן השונה שכל אחת מהערכאות מפרשת את החוק. בנוסף, ישנם נהלים שונים לאופן שבו יש להציג ראיות וטענות בכל אחת מן הערכאות.
מכיוון שקיימים הבדלים באופן פרשנות החוק ובדרך ההתייחסות לטענות ולראיות, חשוב להבין איזו משתי הערכאות עדיפה עבורכם, בהתאם לנסיבות המקרה שלכם. מזונות ילדים, לדוגמה, מקבלים יחס שונה בשתי הערכאות – בית המשפט פוסק מזונות על פי מבחן ההכנסות של שני ההורים, ואילו בבית הדין הרבני האב הוא זה שמשלם מזונות באופן אוטומטי. עם זאת, בית הדין הרבני נוטה לפסוק סכומי מזונות נמוכים יותר לעומת בית המשפט.
סל הכישורים שמביא עמו עורך דין שהוא גם מגשר גירושין עשיר יותר ויכול להפוך את הליך הגירושין למהיר, יעיל ונינוח. מצד אחד, בהיותו עורך דין גירושין, הוא מכיר את החוק על בוריו זה ויודע לייצג נאמנה את הלקוח שלו בתביעה. מצד שני, בהיותו מגשר, עורך הדין ניחן בכישורים לנהל את התהליך באופן שאינו לוחמני בהכרח, גם אם ישנה התנגדות מהצד השני, דבר שיכול לסייע להפוך את תביעת הגירושין ואת המאבק המשפטי למכבדים ומהירים יותר, יחסית, והפוגעים כמה שפחות בבן הזוג האחר ובטובת הילדים.
גירושין יכולים להיות תהליך מסובך וטעון רגשית. בין אם אתם מבקשים להתגרש בהסכמה הדדית או באמצעות יישוב סכסוכים משפטיים, משרד עורכי דין רם יוגב כאן כדי ללוות אתכם בכל שלב. עם ניסיון של שנים, רם יוגב מספק מגוון רחב של שירותים שיתאימו לצרכים הייחודיים שלכם. מלווי לקוחות דרך הליכי יישוב סכסוכים ועד להגשת תביעות גירושין וייצוג לקוחות בהליכים משפטיים, עו"ד רם יוגב שם בראש סדר העדיפויות את צרכי לקוחותיהם וילדיהם המשותפים. כמגשר ועורך דין גירושין מוסמך, למשרדנו יש את הכישורים לנהל את התיק שלך ביעילות ובכבוד הראוי. אל תעברו את התקופה המאתגרת הזו לבד – צרו קשר עוד היום עם משרד עורכי דין רם יוגב.
לייעוץ בנושא הגשת תביעת גירושין פנו אלינו
